pexels-yury-kim-585419

האם צריך לשלם פיצויי פיטורין לקבלן עצמאי?

האם צריך לשלם פיצויי פיטורין לקבלן עצמאי?

האם צריך לשלם פיצויי פיטורין לקבלן עצמאי? בפסק דין יוצא דופן שניתן לאחרונה נפסקו פיצוי פיטורין, למרות אי קיום יחסי עובד – מעביד.

לכל מעביד ידוע כי כאשר עובד שלו מפוטר לאחר שנת עבודה אחת או יותר, עליו לשלם לעובד זה פיצויי פיטורין.
 
באותו אופן, ידוע לכל מעביד, כי כאשר החברה או העסק מתקשרים עם קבלן משנה עצמאי, המקבל תשלום על פי חשבונית ולא על פי תלוש משכורת, אין חובה לשלם לאותו קבלן זכויות סוציאליות או פיצויי פיטורין, הואיל ואין בין הצדדים יחסי עובד-מעביד.
 
האמנם?
 
פסיקה חדשנית מבית היוצר של בתי הדין לעבודה – קובעת אחרת. מדובר במגמה אשר עלולה לגרום הוצאה מפתיעה לחברה/למעביד, בסכומים ניכרים, כל זאת מבלי שהמעביד מודע כלל לאפשרות זו.  
 
פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה, נקבע כי למרות שלא היו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, והתקשרות בין הצדדים הייתה בין מזמין עבודה לבין קבלן עצמאי אשר קיבל תשלום על פי חשבונית, הרי שמגיעים לקבלן פיצויי פיטורין, וזאת בסכום עתק של 330,000 ₪!
 
ומעשה שהיה, כך היה:
 
עדנה רוזנטל, רופאה, התקשרה כקבלן עצמאי עם קופת חולים מאוחדת, והצדדים עבדו יחד במשך 33 שנה. רוזנטל ניהלה את מרפאתה כעסק פרטי לכל דבר ועניין, קיבלה בעסק מטופלים שונים, גם ללא כל קשר לקופת החולים, נשאה בכל הוצאות התפעול של העסק והייתה אדון למעשיה. רוזנטל שלטה בהוצאות העסק כמו גם בהכנסותיו. לאור זאת, נקבע כי רוזנטל הייתה קבלן עצמאי ובינה לבין קופת החולים לא התקיימו יחסי עובד-מעביד.  
 
ואולם – בית הדין המשיך ובחן את תביעתה של רוזנטל לפיצויי פיטורין, הגם שנקבע על ידו כי בין הצדדים לא היו יחסי עובד מעביד (!)
 
 בית הדין קבע כי ייתכנו מקרים יוצאי דופן, בהם יהא זכאי קבלן עצמאי לפיצויי פיטורין ממזמין העבודה. בית הדין קבע כי הואיל והוכח כי רוזנטל היתה תלויה בקופת החולים מבחינה כלכלית שנים רבות וכי עיקר הכנסותיה נבעו מקשריה עם קופת החולים – זכאית רוזנטל לפיצויי פיטורין.
 
לזכותה של רוזנטל נפסקו פיצויי פיטורין בסך 330,000 ₪.
 
פסק הדין מהווה עדות למגמת בתי הדין לעבודה, להרחיב את הזכאות לזכויות סוציאליות שונות וזאת אף אם החוק היבש אינו מעניק זכויות אלה.
 
ניתן כמובן, להתגבר על סיכון זה, באמצעים משפטיים שונים, אולם השלב הראשון הוא להיות מודע לאפשרות זו, ביחסים שביניכם לבין קבלן עצמאי.
 
pexels-andrea-piacquadio-3755755

זכויות העובד – התעמרות במקום העבודה

זכויות העובד - התעמרות במקום העבודה

ההתעמרות עשויה לבוא לידי ביטוי בעוצמות שונות שיכולות כמובן לפגוע בזכויות העובד ואף לגרום לו לנזק נפשי קשה. למרבה האבסורד ולמרות שישנם גורמים בכנסת ישראל שמנסים לעגן את הנושא הזה בחוק, נכון לעכשיו לא ממש מוסדר. אז מה בכל זאת עמדת החוק?

התעמרות במקום העבודה וזכויות העובד –  האם גם את או אתה חוויתם סוג של פגיעה מצד המעסיק בעבודה?

התעמרות בעובדים ופגיעה בעובד במקום העבודה קיימת בכל מיני אופנים שונים. ההתעמרות עשויה לבוא לידי ביטוי בעצמות שונות שיכולות כמובן לפגוע בזכויות העובד ואף לגרום לו לנזק נפשי קשה (לעיתים רחוקות אפילו בלתי הפיך). מטלות משפילות, דיבור לא ראוי, קללות, צעקות, הוצאת דיבה, ועוד דרכים שונות ומשונות שמשמשות לא פעם מעסיקים בעלי לב אטום הם רק חלק מן הדוגמאות של התעמרותם בעובדים. למרבה האבסורד ולמרות שישנם גורמים בכנסת ישראל שמנסים לעגן את הנושא הזה בחוק, נכון לעכשיו לא ממש מוסדר. עדיין אין חקיקה מסודרת בספר החוקים של מדינת ישראל.

זכויות העובד – התעמרות במקום העבודה

נזק נפשי פוטנציאלי – מהי עמדת החוק בנושא הזה?
כל מי שמבטל ו/או מניח שהנושא של התעמרות והתעללות בעובדים הוא נושא זניח ושולי, כדאי לשקול את העובדות הבאות ממחקרים שנעשו בנושא: המחקרים מוכחים כי קרוב ל-50% (מחצית מהעובדים!) במדינת ישראל חוו התעמרות המקום עבודתם או חשו נפגעים מפעולות של הממונים עליהם, סבלו כתוצאה מכך מבעיות בריאות שונות! נתון מדאיג לא פחות מציג את התמונה העגומה הבאה – 10% מכלל ההתאבדויות במדינת ישראל נובעות באופן ישיר או עקיף ממקרי התעמרות במקומות העבודה. כעת ניתן להבין בבירור שלא מדובר כאן בפגיעה זניחה בזכויות העובד או במקרים ספורדים בודדים, אלא מקרים רבים ובגרימת נזק נפשי ו/או בריאותי ממש של לאנשים שכאמור עדיין לא מוגנים ממש בחוק!
 
בישראל נעשה ניסיון להעביר חקקיה שתסדיר את הנושא של זכויות העובד גם בתחום היחסים הבינאישיים של עובד – מעביד. המטרה כמובן היא לתת הגנה לעובדים מפני מקרים של התעמרות במקום העבודה. החוק המדובר, עבר בקריאה טרומית בתחילתה של שנת 2015. מאז עברו להם בערך שנתיים נוספות והמצב בשוק העבודה בארץ לא השתפר, בלשון המעטה. אז למרות שהנושא עדיין ממתין לחקיקה ולא אינו מוסדר, קיימות מספר דרכים משפטיות בהן ניתן להילחם בסוגיה הבעייתית הזו.
 

זכויות העובד – עיגון זכויות העובדים בנושאי התעמרות טרם החלת החוק החדש

עד שהחוק החדש ייתוקן וייכנס לתוקפו, עובדים שסובלים ממקרי התעמרות והשפלה במקום העבודה, רשאים לפעול בכל אפשרויות העומדות לזכותם על פי חוק, משפט ותקדימים משפטיים שהיו. למשל, על מקרה כגון האשמת שווא של העובד את המעביד ו"המצאת עובדות" שלא היו ולא נבראו מעולם, ראשי העובד לתבוע את המעסיק על "הוצאת דיבה". דוגמאות דומות נוספות ניתן לראות במקרים של הטרדות מיניות, עוד טרם כניסת החוק המגן מפני הטרדות מיניות במקום העבודה לתוקפו. בזמנו, היו רשאיות העובדות אשר סבלו ממקרים של הטרדות לתבוע את מעסיקיהן בבית המשפט – כאשר השופטים על פי שיקול דעת של ראיות, צדק והוכחת נזק קבעו שהמעסיקים אכן אשמים. נכון יהיה לומר שכל עוד אין חוק מעוגן ומסודר ומצב המשפטי מסובך יותר וקשה יותר להגיע להכרעה מידיית בתחום זה. אך אין זה נכון לומר שאין מה לעשות בנידון ומכיוון שאין חוק, לא ניתן לתבוע את המעסיקים בנושא זה!
 
יתרה מכך, עובד שאינו מעוניין להמשיך לעבוד במקום העבודה שלו בעקבות מקרים של התעמרות מצד הממונים עליו ומנהליו הישירים, זכאי להתפטר והתפטרותו תחשב כפיטורים! כיצד יכול להיות הדבר? פשוט, התפטרות מסוג זה נחשבת להגדרה של "הרעה מוחשית של תנאי העבודה", וכך נחשבת לפיטורים ולא להתפטרות. מצב זה מטיב כמובן עם העובד ומאפשר לו לכל הפחות, לקבל את פיצויים הפיטורים ועשוי להקל עליו במעט את חיפוש מקור ההכנסה הבא.
 
בסיכומם של דברים נמצא, כי התעמרות במקום העבודה קיימת, וודאית ולא ניתן להתחכש למציאות הנוראה הזו. זוהי בעיה של ממש בארץ ובעולם כולו. הנושא הזה (כמו נושאים רבים חשובים) חייב להגיע בקרוב לחקיקה ולהסדרה. ובכל זאת, למרות שהנושא עדיין אינו מופיע בספר החוקים של מדינת ישראל, ישנן מספר דרכים וכלים משפטיים להתמודד עם המקרים הללו. אל תחשבו אין מה לעשות בנידון מכיוון שעדיין אין חוק מסודר בנושא ההתעמרות!