pexels-yury-kim-585419

האם צריך לשלם פיצויי פיטורין לקבלן עצמאי?

האם צריך לשלם פיצויי פיטורין לקבלן עצמאי?

האם צריך לשלם פיצויי פיטורין לקבלן עצמאי? בפסק דין יוצא דופן שניתן לאחרונה נפסקו פיצוי פיטורין, למרות אי קיום יחסי עובד – מעביד.

לכל מעביד ידוע כי כאשר עובד שלו מפוטר לאחר שנת עבודה אחת או יותר, עליו לשלם לעובד זה פיצויי פיטורין.
 
באותו אופן, ידוע לכל מעביד, כי כאשר החברה או העסק מתקשרים עם קבלן משנה עצמאי, המקבל תשלום על פי חשבונית ולא על פי תלוש משכורת, אין חובה לשלם לאותו קבלן זכויות סוציאליות או פיצויי פיטורין, הואיל ואין בין הצדדים יחסי עובד-מעביד.
 
האמנם?
 
פסיקה חדשנית מבית היוצר של בתי הדין לעבודה – קובעת אחרת. מדובר במגמה אשר עלולה לגרום הוצאה מפתיעה לחברה/למעביד, בסכומים ניכרים, כל זאת מבלי שהמעביד מודע כלל לאפשרות זו.  
 
פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה, נקבע כי למרות שלא היו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, והתקשרות בין הצדדים הייתה בין מזמין עבודה לבין קבלן עצמאי אשר קיבל תשלום על פי חשבונית, הרי שמגיעים לקבלן פיצויי פיטורין, וזאת בסכום עתק של 330,000 ₪!
 
ומעשה שהיה, כך היה:
 
עדנה רוזנטל, רופאה, התקשרה כקבלן עצמאי עם קופת חולים מאוחדת, והצדדים עבדו יחד במשך 33 שנה. רוזנטל ניהלה את מרפאתה כעסק פרטי לכל דבר ועניין, קיבלה בעסק מטופלים שונים, גם ללא כל קשר לקופת החולים, נשאה בכל הוצאות התפעול של העסק והייתה אדון למעשיה. רוזנטל שלטה בהוצאות העסק כמו גם בהכנסותיו. לאור זאת, נקבע כי רוזנטל הייתה קבלן עצמאי ובינה לבין קופת החולים לא התקיימו יחסי עובד-מעביד.  
 
ואולם – בית הדין המשיך ובחן את תביעתה של רוזנטל לפיצויי פיטורין, הגם שנקבע על ידו כי בין הצדדים לא היו יחסי עובד מעביד (!)
 
 בית הדין קבע כי ייתכנו מקרים יוצאי דופן, בהם יהא זכאי קבלן עצמאי לפיצויי פיטורין ממזמין העבודה. בית הדין קבע כי הואיל והוכח כי רוזנטל היתה תלויה בקופת החולים מבחינה כלכלית שנים רבות וכי עיקר הכנסותיה נבעו מקשריה עם קופת החולים – זכאית רוזנטל לפיצויי פיטורין.
 
לזכותה של רוזנטל נפסקו פיצויי פיטורין בסך 330,000 ₪.
 
פסק הדין מהווה עדות למגמת בתי הדין לעבודה, להרחיב את הזכאות לזכויות סוציאליות שונות וזאת אף אם החוק היבש אינו מעניק זכויות אלה.
 
ניתן כמובן, להתגבר על סיכון זה, באמצעים משפטיים שונים, אולם השלב הראשון הוא להיות מודע לאפשרות זו, ביחסים שביניכם לבין קבלן עצמאי.
 
pexels-andrea-piacquadio-3755755

זכויות העובד – התעמרות במקום העבודה

זכויות העובד - התעמרות במקום העבודה

ההתעמרות עשויה לבוא לידי ביטוי בעוצמות שונות שיכולות כמובן לפגוע בזכויות העובד ואף לגרום לו לנזק נפשי קשה. למרבה האבסורד ולמרות שישנם גורמים בכנסת ישראל שמנסים לעגן את הנושא הזה בחוק, נכון לעכשיו לא ממש מוסדר. אז מה בכל זאת עמדת החוק?

התעמרות במקום העבודה וזכויות העובד –  האם גם את או אתה חוויתם סוג של פגיעה מצד המעסיק בעבודה?

התעמרות בעובדים ופגיעה בעובד במקום העבודה קיימת בכל מיני אופנים שונים. ההתעמרות עשויה לבוא לידי ביטוי בעצמות שונות שיכולות כמובן לפגוע בזכויות העובד ואף לגרום לו לנזק נפשי קשה (לעיתים רחוקות אפילו בלתי הפיך). מטלות משפילות, דיבור לא ראוי, קללות, צעקות, הוצאת דיבה, ועוד דרכים שונות ומשונות שמשמשות לא פעם מעסיקים בעלי לב אטום הם רק חלק מן הדוגמאות של התעמרותם בעובדים. למרבה האבסורד ולמרות שישנם גורמים בכנסת ישראל שמנסים לעגן את הנושא הזה בחוק, נכון לעכשיו לא ממש מוסדר. עדיין אין חקיקה מסודרת בספר החוקים של מדינת ישראל.

זכויות העובד – התעמרות במקום העבודה

נזק נפשי פוטנציאלי – מהי עמדת החוק בנושא הזה?
כל מי שמבטל ו/או מניח שהנושא של התעמרות והתעללות בעובדים הוא נושא זניח ושולי, כדאי לשקול את העובדות הבאות ממחקרים שנעשו בנושא: המחקרים מוכחים כי קרוב ל-50% (מחצית מהעובדים!) במדינת ישראל חוו התעמרות המקום עבודתם או חשו נפגעים מפעולות של הממונים עליהם, סבלו כתוצאה מכך מבעיות בריאות שונות! נתון מדאיג לא פחות מציג את התמונה העגומה הבאה – 10% מכלל ההתאבדויות במדינת ישראל נובעות באופן ישיר או עקיף ממקרי התעמרות במקומות העבודה. כעת ניתן להבין בבירור שלא מדובר כאן בפגיעה זניחה בזכויות העובד או במקרים ספורדים בודדים, אלא מקרים רבים ובגרימת נזק נפשי ו/או בריאותי ממש של לאנשים שכאמור עדיין לא מוגנים ממש בחוק!
 
בישראל נעשה ניסיון להעביר חקקיה שתסדיר את הנושא של זכויות העובד גם בתחום היחסים הבינאישיים של עובד – מעביד. המטרה כמובן היא לתת הגנה לעובדים מפני מקרים של התעמרות במקום העבודה. החוק המדובר, עבר בקריאה טרומית בתחילתה של שנת 2015. מאז עברו להם בערך שנתיים נוספות והמצב בשוק העבודה בארץ לא השתפר, בלשון המעטה. אז למרות שהנושא עדיין ממתין לחקיקה ולא אינו מוסדר, קיימות מספר דרכים משפטיות בהן ניתן להילחם בסוגיה הבעייתית הזו.
 

זכויות העובד – עיגון זכויות העובדים בנושאי התעמרות טרם החלת החוק החדש

עד שהחוק החדש ייתוקן וייכנס לתוקפו, עובדים שסובלים ממקרי התעמרות והשפלה במקום העבודה, רשאים לפעול בכל אפשרויות העומדות לזכותם על פי חוק, משפט ותקדימים משפטיים שהיו. למשל, על מקרה כגון האשמת שווא של העובד את המעביד ו"המצאת עובדות" שלא היו ולא נבראו מעולם, ראשי העובד לתבוע את המעסיק על "הוצאת דיבה". דוגמאות דומות נוספות ניתן לראות במקרים של הטרדות מיניות, עוד טרם כניסת החוק המגן מפני הטרדות מיניות במקום העבודה לתוקפו. בזמנו, היו רשאיות העובדות אשר סבלו ממקרים של הטרדות לתבוע את מעסיקיהן בבית המשפט – כאשר השופטים על פי שיקול דעת של ראיות, צדק והוכחת נזק קבעו שהמעסיקים אכן אשמים. נכון יהיה לומר שכל עוד אין חוק מעוגן ומסודר ומצב המשפטי מסובך יותר וקשה יותר להגיע להכרעה מידיית בתחום זה. אך אין זה נכון לומר שאין מה לעשות בנידון ומכיוון שאין חוק, לא ניתן לתבוע את המעסיקים בנושא זה!
 
יתרה מכך, עובד שאינו מעוניין להמשיך לעבוד במקום העבודה שלו בעקבות מקרים של התעמרות מצד הממונים עליו ומנהליו הישירים, זכאי להתפטר והתפטרותו תחשב כפיטורים! כיצד יכול להיות הדבר? פשוט, התפטרות מסוג זה נחשבת להגדרה של "הרעה מוחשית של תנאי העבודה", וכך נחשבת לפיטורים ולא להתפטרות. מצב זה מטיב כמובן עם העובד ומאפשר לו לכל הפחות, לקבל את פיצויים הפיטורים ועשוי להקל עליו במעט את חיפוש מקור ההכנסה הבא.
 
בסיכומם של דברים נמצא, כי התעמרות במקום העבודה קיימת, וודאית ולא ניתן להתחכש למציאות הנוראה הזו. זוהי בעיה של ממש בארץ ובעולם כולו. הנושא הזה (כמו נושאים רבים חשובים) חייב להגיע בקרוב לחקיקה ולהסדרה. ובכל זאת, למרות שהנושא עדיין אינו מופיע בספר החוקים של מדינת ישראל, ישנן מספר דרכים וכלים משפטיים להתמודד עם המקרים הללו. אל תחשבו אין מה לעשות בנידון מכיוון שעדיין אין חוק מסודר בנושא ההתעמרות!
pexels-nicola-barts-7925814

התפטרות בדין מפוטר

התפטרות בדין מפוטר

התפטרות בדין מפוטר הינה התפטרות בנסיבות מסוימות אשר נחשבת כפיטורים מבחינת החוק, דבר אשר מקנה לעובד שהתפטר בנסיבות אלו את הזכות לקבל פיצויי פיטורים, וכן את יתר הזכויות שלהן זכאי לפי הדין עובד שפוטר.

ככלל, חוק פיצויי פיטורים מקנה את הזכות לקבלתפיצויי פיטורים לעובד שפוטר מעבודתו על ידי מעסיקו, להבדיל מעובד שהתפטר ממנה מיוזמתו שלו (למעט במקרה שבו נערך לגביו הסדר לפי סעיף 14 לחוק).

עם זאת, ובהתאם למדיניות דיני העבודה בארץ, הדוגלת בהגנת זכויות העובדים, החוק גם מכיר בשורה של מקרים ספציפיים שבהם עובד שהתפטר מעבודתו בשל נסיבות מסוימות, שלכאורה אילצו אותו להתפטר בעל כורחו, יוכר כעובד שפוטר, כך שיהיה זכאי לקבלת פיצויי פיטורים (בתנאי שעבד לפחות שנה אחת במקום עבודתו), ויתר הזכויות שמגיעות לפי הדין לעובד שפוטר.

כדי לקבל את ההכרה של התפטרות בדין פיטורים, על העובד לפרט במסגרת מכתב ההתפטרות שלו (שאותו עליו להגיש למעסיקו כמו כל עובד שמתפטר, ובכפוף לתקופת ההודעה המוקדמת שחלה עליו לפי החוק – ככל והדבר אפשרי), את הסיבה שבגינה הוא מתפטר, ואשר מקנה לו את הזכות להתפטר בגינה ולהיחשב כמפוטר לפי החוק, ולצרף למכתב את המסמכים שמוכיחים את קיומה, ככל שישנם כאלו.

יודגש שעל העובד מוטל הנטל להוכיח שהוא אכן מתפטר בשל אותן נסיבות, ולא בשל סיבות אחרות שאינן קשורות להן. כלומר, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הנסיבות המפורטות בחוק לבין התפטרותו.

להלן פירוט הנסיבות העיקריות שהתפטרות בגינן נחשבת כפיטורים לפי החוק.

התפטרות עקב מצב בריאותי לקוי

סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים מקנה לעובד את האפשרות להתפטר מעבודתו בדין מפוטר עקב מצב בריאות לקוי שלו או של בן משפחתו, ובתנאי שהממצאים הרפואיים, תנאי העבודה, ויתר נסיבות העניין, מהווים סיבה מספקת להתפטרות.

ההגדרה של "בן משפחה" לעניין סעיף זה הינה רחבה למדי, וכוללת בן זוג, לרבות ידוע בציבור, ילד, לרבות מאומץ או חורג, הורה, נכד, סב או הורה של בן זוג הגר עמו ועיקר כלכלתו עליו.

לפי הפסיקה, אין די במצב הבריאות הלקוי כדי להוות גורם סיבתי להתפטרות, אלא שיש להוכיח שאותו גורם אכן מונע את המשך עבודתו. בנוסף, עובד שמתפטר עקב מצב בריאות לקוי שלו או של בן משפחתו, צריך להודיע למעסיק על סיבת ההתפטרות עם התפטרותו, וזאת כדי לאפשר למעסיק להציע תנאי עבודה מתאימים, ולהשפיע על "שאר הנסיבות", כך שלא תהיה לעובד סיבה מספקת להתפטרות.

בניגוד למקובל לחשוב, האישורים הרפואיים שיש לצרף במקרה כזה, אינם של רופא תעסוקתי אלא אישור של רופא משפחה בהתאם לפסיקה יהיה מספיק.

התפטרות של הורה לצורך טיפול בילד

סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים מקנה לעובדת את האפשרות להתפטר מעבודתה בדין מפוטרת כדי לטפל בילד, וזאת בתנאי שהיא התפטרה תוך 9 חודשים מהיום שבו היא ילדה, או מהיום שבו היא קיבלה את הילד לטיפולה, וזאת כאם מאמצת (בתנאי שהילד מתחת לגיל 13) או כמשפחת אומנה (בתנאי שהילד אינו מעל גיל 10), או שהיא קיבלה את הילד למשמורת מאם פונדקאית.

גם עובד זכאי להתפטר בדין מפוטר כדי לטפל בילד, וזאת בכפוף לקיום אחד התנאים הבאים:

  1. בת הזוג של העובד הועסקה כעובדת במשך לפחות 6 חדשים רצופים לפני יום התפטרותו.
  2. הילד נמצא בהחזקתו או טיפולו הבלעדיים של העובד, עקב נכות או מחלה של בת זוגו.
  3. בת זוגו של העובד הייתה עובדת עצמאית במשך לפחות 12 חודשים רצופים לפני יום הלידה או קבלת הילד לאימוץ/אומנה/משמורת, ולא הפסיקה את עיסוקה לצורך טיפול בילד.

לפי הפסיקה, על העובדת להוכיח שהיא אכן התפטרה כדי לטפל בילד, ולא בגלל סיבה אחרת. עם זאת, העובדת תיחשב כמפוטרת גם במקרה שבו היא התפטרה ממקום עבודתה הקודם על מנת לטפל בילד שלה, אך היא מצאה עבודה אחרת שמאפשרת לה שהות יותר ממושכת ומשמעותית עם הילד. מדובר, למשל, במקרים שבו מקום העבודה החדשה הינו קרוב יותר למקום מגוריה של העובדת, או שהיקף שעות העבודה במקום העבודה החדש הינו קצר יותר מהיקף שעות העבודה שהיה לעובדת במקום העבודה שממנו התפטרה. במקרה של התפטרות לצורך טיפול בילד, אין ההורה נדרש להעניק הודעה מוקדמת למעסיק.

התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות

סעיף 7א לחוק פיצויי פיטורים מקנה לעובדת שסובלת מאלימות, ואשר שהתה במקלט לנשים מוכות באישור לשכת הסעד ומשרד העבודה והרווחה, במשך לפחות 60 יום לפני התפטרותה, את הזכות להתפטר בדין מפוטרת.

התפטרות בעקבות מעבר למקום מגורים חדש

סעיף 8 לחוק פיצויי פיטורים מקנה לעובד שעבר למקום מגורים חדש בשל נסיבות מסויימות את האפשרות להתפטר מעבודתו בדין מפוטר.

מדובר, למשל, במקרה בו העובד התחתן ובעקבות זאת עבר לישוב ישראלי שבו גר בן זוגו, וזאת בתנאי שהמרחק בין מקום המגורים החדש של העובד לבין מקום המגורים הקודם שלו הוא לפחות 40 ק"מ, וכן בתנאי שמקום המגורים החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום המגורים הקודם שלו. או למשל במקרה שבו העובד עבר מישוב שאינו חקלאי לישוב חקלאי, או מישוב שאינו באיזור פיתוח לישוב באיזור פיתוח, וזאת בתנאי שהעובד יגור לפחות 6 חודשים ביישוב החדש שאליו הוא עבר.

לא כל מעבר למקום מגורים חדש מאפשר התפטרות בדין מפוטר ולכן, חשוב לבדוק את הוראות החוק לפני שמחליטים באופן חד צדדי להתפטר במצב שכזה.

התפטרות עקב הרעת תנאים מוחשית

סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים מקנה לעובד את האפשרות להתפטר מעבודתו בדין מפוטר, במקרה שבו הוא התפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, או עקב נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודה.

הרעת התנאים המוחשית משמשת כאחת העילות היותר נפוצות להתפטרות בדין פיטורים.

לפי הפסיקה, על מנת שטענת הרעת התנאים המוחשית תתקבל, על העובד לעמוד במספר תנאים:

ראשית, עליו להוכיח שאכן מדובר בהרעת תנאים מוחשית, וזאת בהתבסס על עובדות אובייקטיביות, להבדיל מתחושות סובייקטיביות שלו. מדובר, למשל, במקרים של הפחתת שכר, פיגור בתשלום השכר, התייחסות מבזה ומשפילה על המעסיק כלפי העובד, וכיו"ב. כן הרעת תנאים יכולה להיות פגיעה בדרגה, לדוגמא, אם עובד הינו מנהל, ולמחרת הופכים אותו לעובד זוטר, אולם לא משנים את תנאי שכרו, יתכן ועדיין המקרה יוקר כהרעת תנאים.    

שנית, עליו להוכיח שהוא התפטר בשל אותה הרעת תנאים מוחשית, ולא בשל סיבה אחרת. כלומר, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הרעת התנאים המוחשית להתפטרותו.

שלישית, עליו להוכיח שהוא נתן למעסיק שלו לפני התפטרותו התראה והזדמנות לתקן את הרעת התנאים, והמעסיק לא תיקן אותם. כמו כן על העובד להתריע בפני המעסיק תוך זמן סביר לאחר הרעת תנאיו, אחרת הוא יהיה עלול להיחשב כמי שהסכים לכך. יחד עם זאת, העובד יהיה פטור ממתן התראה כאמור במקרה שבו היה ברור שהמעסיק אינו מתכוון בכל מקרה לתקן את ההרעה המוחשית או במקרה שבו תנאי העבודה של העובד היו נחותים במידה ניכרת מתנאי העבודה לפי החוק.

במקרה של התפטרות בשל הרעת תנאים מוחשית, בהחלט יכול להיות, שהעובד לא ידרש להעניק למעסיק הודעה מוקדמת, וזאת בשל ההנחה שאין לחייב עובד להמשיך לעבוד במקום שתנאיו מורעים.

התפטרות עקב אי חידוש חוזה עבודה זמני

סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים מקנה לעובד זמני את האפשרות להתפטר מעבודתו בדין מפוטר, במקרה שבו הוא הועסק בחוזה למשך תקופה זמנית, והתקופה הזמנית הסתיימה, למעט במקרה בו המעסיק הציע לו לחדש את החוזה לפחות 3 חודשים לפני סיום התקופה, והעובד סירב לכך.

עם זאת, לפי הפסיקה, הצעת המעסיק לחידוש תנאי החוזה צריכה להיות בעלת תנאים זהים או משופרים לחוזה המקורי, כך שרק במקרה בו העובד יסרב להצעה כזו, הוא לא ייחשב כמי שפוטר.

התפטרות של עובד עונתי

סעיף 11(ב) לחוק פיצויי פיטורים מקנה לעובד עונתי את האפשרות להתפטר מעבודתו בדין מפוטר, בתנאי שהוא התפטר לפחות שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה, ומאחר שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה.

התפטרות לאחר הגעה לגיל פרישה

סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים מקנה לעובד שנשאר לעבוד במקום עבודתו גם לאחר שהוא כבר הגיע לגיל פרישה לפי החוק, והתפטר לאחר מכן, את האפשרות להתפטר מעבודתו בדין מפוטר.

באופן כללי, גיל הפרישה הינו 67 שנים לגברים ו-62 שנים לנשים, אם כי זה תלוי גם בשנת הלידה.

התפטרות כדי להתגייס לצה"ל/שירות לאומי

סעיף 11(ג) לחוק פיצויי פיטורים מקנה לעובד שהתפטר על מנת להתגייס לשירות סדיר בצה"ל/שירות לאומי/שירות אזרחי/שירות למטרה ציבורית או לאומית,  את המעמד של עובד שפוטר.

התפטרות כדי להתגייס למשטרה/שב"ס

סעיף 11א לחוק פיצויי פיטורים מקנה לעובד שהתפטר על מנת להתגייס למשטרה או לשירות בתי הסוהר (שב"ס)  את המעמד של עובד שפוטר, אך זאת בכפוף לאחד התנאים הבאים:  

  1. העובד שירת במשטרה או בשב"ס לפחות ששה חודשים.
  2. שירותו במשטרה או בשב"ס נפסק עקב אחת העילות שמזכות בפיצויי פיטורים לפי החוק.
  3. שירותו במשטרה או בשב"ס נפסק מכיוון שנמצא בלתי מתאים לשירות, ובתנאי שהשירות לא נפסק עקב נסיבות שלא היו מזכות אותו בפיצויי פרישה מהמשטרה או מהשב"ס.