pexels-mikhail-nilov-6963030

הסדרי חובות

הסדרי חובות

מי לא מכיר את לשכת ההוצאה לפועל ? 

מפעם לפעם אנחנו נתקלים בהליכי גביה שמופעלים כלפינו לעיתים שלא בידיעתנו ולעיתים תוך שאנו בכוונה לא משלמים חוב השנוי במחלוקת.

למשל, דוח שקיבלנו ולא הגיע לידיעתנו בסופו של יום עלול לגרום לעיקול חשבון הבנק. פתאום אנחנו נגלה שחשבון הבנק או המשכורת שלנו עוקלו לטובת חוב שבכלל לא ידענו עליו.

גם חוב השנוי במחלוקת לא פסח עלינו. מי זוכר את רשות השידור ? חברת פרטנר ? בזק ?

ולא חסרים מצבים בהם אנחנו מחויבים לתשלומים שאנחנו לא מסכימים לשלם וחברות הענק מפעילות עלינו הליכי גביה באמצעות הליך פשוט וזריז בהוצאה לפועל.

לרוב על חובות מהסוג הזה כולנו מתגברים וחוזרים לשגרה.

כאן אני רוצה לכתוב על חובות שאין לנו אפשרות לשלם, חובות שנוצרו מ"תאונה כלכלית".

תאונה שיכולה לקרות לכל אחד מאיתנו כמו למשל עסק שלא צלח, הליך גירושין שיצא מכלל שליטה, פיטורין בגין קיצוצים או כל סיבה אחרת.

תאונה כלכלית עלולה לגרום לנו למשבר כלכלי קשה וארוך. התאוששות מתאונה כלכלית לעיתים קשה מאוד ולעיתים בלתי אפשרית ללא התערבות חיצונית כגון הליך של מחיקת חוב, הפטר.

במשך השנים ליוויתי המון אנשים בהליך של שיקום כלכלי.

ראיתי אנשים שהתמודדו עם חובות במשך עשרות שנים. 

היה לי לקוח שהחובות שלו היו משנות השמונים!

כאשר בעל חוב מתגייס לטפל בחובותיו ראשית אני מברכת אותו כי זה תחילתו של מסע אל החופש.

ממש כך, מסע לחופש כלכלי, להפסקת הרדיפה של הנושים, לנרמול החיים.

הדבר הראשון שאני עושה הוא איתור כל החובות ובדיקתם לעומק ובדקדקנות!

יש חובות שאפשר לבטל מבלי לשלם. קרו פעמים שמצאתי נושים שהם בעצמם בעיצומו של הליך פשיטת רגל ולכן הצלחתי לבטל את החוב ללא תשלום ולו של שקל אחד.

היו מקרים בהם ראיתי שהחוב רובו נוצר מריביות והצמדות שנצברו במשך השנים בעוד החייב בכלל לא ידע על החוב כי לא הומצאה לו אזהרה אף פעם. במקרה כזה ביקשתי לבטל את הריביות ולשלם את קרן החוב בלבד. דבר שחסך מאות אלפי שקלים. 

היה לי לקוח שחויב בפסק דין לשלם לצד השני סכום כסף לא כל כך גדול אבל בגלל שלדעתו של הלקוח שלי הסכום שנפסק אינו מוצדק, החליט שלא לשלם, עקרונית!

במשך יותר מעשר שנים התנהל הלקוח שלי בחשאי, לא עבד בצורה מסודרת כדי שלא יעקלו לו את המשכורת, לא התנהל עם חשבון בנק כדי שלא יעקלו לו את חשבון הבנק. במשך שנים ארוכות היה מעין צל של אשתו. הכל היה על שמה. הוא נשאר מוסתר.

כאשר הוא הגיע למשרד, זיהיתי שמדובר על התנגדות עקרונית לשלם את החוב ולאו דווקא בקושי כלכלי.

הצלחתי להסביר ללקוח שלי שנכון היה לו לערער בשעתו אבל בגלל שלא ניצל את ההזדמנות וגם בגלל העובדה שאיבד אמון במערכת המשפט לאחר שהפסיד במשפט הראשון, עדיף לו לקבל על עצמו את הדין באהבה, לגאול את עצמו ולפרוע את החוב. 

לאחר שיחה של כשעה, התרצה ושילם הלקוח את מלוא החוב במזומן. כפי שאמרתי, בעיה כלכלית לא הייתה.

פעמים שתשלום החובות לא מתאפשר. יש פעמים שהחובות שנצברו גבוהים מידי עד כדי כך שאם יפרסו אותם לתשלומים התשלומים יהיו נצחיים.

במקרים כאלה, כאשר התאונה הכלכלית קרתה בתום לב, ואין ביכולת החייב לפרוע את חובותיו, המחוקק בא לעזרתו ובהליך של "חדלות פירעון ושיקום כלכלי" בסופו של יום יקבל החייב הפטר מחובותיו.

בהליך קצר יחסית של בין שנה ל 3 שנים, החייב ישלם על פי יכולתו (אותה ייקבע הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי) סכום חודשי עד אשר תיקבע בעניינו תכנית הפטר אשר בסופה יופטר החובות, כל החובות יימחקו, והוא יתחיל דף חדש.

אינטרס המחוקק הוא שהאזרחים ינהלו חיים כלכליים נורמטיביים, יעבדו בצורה מסודרת, ישלמו מיסים, יתנהלו באופן נורמטיבי וחופשי מרדיפת נושים.

בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נקבע כי חובות עד לסכום של 150,000 ₪ יהיו בסמכות רשמי ההוצאה לפועל וחובות אשר מעל סכום זה יהיו בסמכותו של בית משפט השלום. (בעבר, הליך פשיטת הרגל היה בסמכות בית משפט מחוזי).

חובות שאינן ברי הפטר הם חובות של דמי מזונות. לאחר סיום ההליך יחזור החייב ללשכת ההוצאה לפועל על מנת לפרוע את חוב המזונות.

בעיצומו של הליך חדלות הפירעון יש אפשרות לבקש לקצוב את דמי המזונות שנפסקו בבית משפט למשפחה או בבית הדין הרבני.

יש לשים לב שההפרש בין המזונות הפסוקים (המזונות שנקבעו בפסק הדין של בית משפט למשפחה או בית הדין הרבני) לבין המזונות הקצובים (הסכום שייקבע ע"י הממונה על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי) בסופו של הליך ייגבה מהחייב בלשכת ההוצאה לפועל.

לדוגמא אם המזונות הפסוקים הינם על סך של 2,100 ₪ והמזונות הקצובים לתקופת ההליך נקבעו על סך של 1,800 ₪ ההפרש ביניהם הוא 300 ₪. מידי חודש יצטבר חוב בסך של 300 ₪ לתיק מזונות בלשכת ההוצאה לפועל אשר ניתן יהיה לגבות את ההפרש בסיומו של הליך.

לכן, לפני שחייב מבקש לקצוב את המזונות כדאי לו לתת את הדעת לעובדה שמדובר על דחיית תשלום ולא ביטול תשלום!

במילים אחרות, הייתי ממליצה לחייבי מזונות לשלם את מלוא פסק הדין שנקבע על מנת שלא יווצר להם חוב בגין הפרשים.

pexels-tomer-warschauer-nuni-1842502

שטר הכתובה

שטר הכתובה

מהי כתובה ? באיזה עילות יחויב האיש לשלם את הכתובה ? באיזה מקרים הכתובה תתבטל ?

כתובה היא שטר בו מתחייב האיש לזון ולפרנס את האישה כמו גם לחיות איתה (חיי אישות) ולדאוג לכל צרכיה.

יש שני סכומים בשטר הכתובה. עיקר הכתובה (סכום זעום וזניח) ותוספת כתובה. תוספת הכתובה הוא סכום שהאיש הוסיף על הכתובה לטובת האישה. כל איש מוסיף כראות עיניו. לכן כל כתובה נושאת סכום אחר. בד"כ מדובר על סכום משמעותי.

הכתובה היא שטר התחייבות של האיש כלפי האישה על מנת שלא יהיה קל בעיניו להוציאה. היינו על מנת שלאיש לא יהיה קל להתגרש ולהחליף את אשתו באחרת קבעו כי שטר הכתובה יהווה מכשול ויתרה בו מלגרשה לחינם, ללא עילה.

על מנת לחייב את האיש בתשלום הכתובה יש להוכיח עילת גירושין. אישה שתרצה להתגרש מהאיש בגלל שמצאה לה איש אחר כמובן שלא תהיה זכאית לכתובתה. לכן אחת מהטענות החזקות של האיש לפטור אותו מתשלום הכתובה היא בגידת האישה. טענה שכמובן יש להוכיח (אין להסתפק בטענה בעלמא) מעל לכל ספק !

גם טענה של מורדת פוטרת מהכתובה למרות שקשה מאוד להוכיח טענה זו. לעיתים בתי הדין נעזרים בפוליגרף (מכונת אמת) על מנת לעמוד על מי מהצדדים מורד. (מורד או מורדת הוא מי שבגינו הופסקו חיי האישות בין הצדדים או מי שמסרב לקיים חיי אישות).

כאמור, על מנת להתגרש ולקבל את הכתובה יש להוכיח עילת גירושין.

מה הן עילות הגירושין ?

כאשר האיש אינו מתפקד או לא מספק את צרכי האישה כגון לא מפרנס או מסרב לחיות איתה זכותה של אישה לתבוע גירושין ולקבל את כתובתה. 

כאמור הכתובה היא שטר על מנת להבטיח את חובותיו של האיש כלפי אישתו בין היתר לזון ולפרנס את האישה. לכן, במקרים שבהם האיש מסרב לקיים את התחייבותו פתוחה בפני האישה הדרך לתבוע אותו לגירושין ולחייב אותו בתשלום הכתובה.

מקרים אחרים בהם האיש מפרנס את אשתו ואף ברווח וכן מקיים עם אשתו חיי אישות אך יחד עם זאת חי חיים אחרים עם נשים אחרות (בוגד/רועה זונות) במקרה זה האישה תקבל כתובתה ככל ותתבע גירושין. לאיש אין רשות לבגוד באישה ולקיים במקביל מערכות יחסים נוספות על פני אישתו ולכן במקרים כאלה יש לאישה עילת גירושין ולכן תקבל גם את כתובתה.

גם "מכלה ממונו" זו עילת גירושין. למשל כאשר האיש מכור להימורים או סמים ומבזבז את כל כספו על צריכת מושא התמכרותו פנויה הדרך לאישה לתבוע גירושין ולחייב את האיש בכתובתה.

מושג נוסף המהווה עילת גירושין הוא המונח "מאיס עליי". מושג אליו יוצקים תוכן ופרשנות של ימינו למקרים בהם לא ניתן לחיות חיים נורמליים בתנאים כגון אלימות, מחלות שונות הפוגמות בתפקוד היומיומי ואפילו אגרנות נחשבת לעילת גירושין. 

ככל והאישה התובעת גירושין תצליח להוכיח כי יש לה עילת גירושין היא תהיה זכאית לקבל את כתובתה.

יחסי הגומלין בין חוק יחסי ממון/הלכת השיתוף, לזכות הכתובה:

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973, סעיף 17 קובע: אין בחוק זה כדי לגרוע מזכויות לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, או מזכויות האישה לפי כתובתה. 

אנו רואים שחוק יחסי ממון לא פוגע בזכות הכתובה ואישה יכולה לתבוע כתובתה בנוסף לזכותה במחצית הרכוש המשותף על פי חוק זה. 

למעשה, כיום ברוב המקרים הדעה הרווחת שדמי הכתובה מתקזזים מחלוקת הממון. כפי שקבע בית הדין הגדול, הרציונל שעומד מאחורי הדברים הוא שבית הדין מצד אחד מחויב לחוק יחסי ממון שלפיו האישה זכאית למחצית מהרכוש המשותף הנצבר בתקופת הנישואין, ומצד שני על פי הדין הדתי, ההלכה, אין מושג כזה של חלוקת ממון בין הצדדים ולכן על פי ההלכה האישה לא זכאית לכך. על פי ההלכה לאישה יש את כתובתה.

בתי הדין הרבניים גישרו על הפערים באופן הבא, בית הדין מקזז את הכתובה מחלקה של האישה על פי חוק יחסי ממון (אין כפל זכויות). אם הכתובה גבוהה מסכום המגיע לה לפי חוק יחסי ממון אז תקבל כתובתה (בוחרת את הגבוהה מבניהם). לאישה יש את הזכות לבחור בין המגיע לה על פי חוק יחסי ממון לבין כתובתה.

יש מקרים בהם האישה תקבל כתובה חלקית.

בדרך כלל אישה זכאית למלוא הסכום הכתוב בכתובה ובתוספת כתובה (בכפוף לזכאותה על פי הדין, אבל ישנם חריגים שבהם אישה לא תקבל את מלוא הסכום).

מקרה ראשון – כאשר יש חלוקת ממון על פי החוק האזרחי , חוק יחסי ממון, בדרך כלל יקזזו את סכום הכתובה או חלק ממנה ממה שקיבלה על פי חלוקת הממון. 

מקרה שני – כאשר הכתובה מופרזת, כלומר כאשר סכום הכתובה גבוה מאוד למשל מיליון  ולא היה בדעתו של האיש וגם לא באפשרותו להתחייב לסכום כה גבוה. רואים בנקיטת הסכום המופרז על ידי האיש בגדר "אסמכתא" (כלומר אמירה לא מחייבת). או למשל אמירה לשם כבוד בלבד. במקרה כזה יחייבו את האיש בסכום שהוא יכול לעמוד בו.

מקרה שלישי – בסוגיות של ספק אם מגיע לאשה כתובה ותוספת כתובה, יפסקו כתובה חלקית.

הסמכות לדון בתביעות כתובה היא סמכות בלעדית של בתי הדין הרבניים.

pexels-nicholas-githiri-1096352

ניכור הורי

ניכור הורי

ניכור הורי הוא נושא טעון וכואב בחברה שלנו. מציאות הפוגעת בהורים ובילדים כאחד.

מה הוא ניכור הורי ?

מה הסימנים לו ?

איך הוא נוצר ?

איך עוצרים אותו ?

ניכור הורי כשמו כן הוא. מצב שבו ילד מתנכר למי מהוריו. יש ניכור הורי כלפי אימהות ויש ניכור הורי כלפי אבות.

הסימנים המקדימים לניכור הורי הם במצבים שהילד מסרב לקשר עם מי מהוריו או כאשר הילד מביע עויינות כלפי מי מהוריו. לעיתים הילד יכול להגיע לבית אימו אך לסרב לדבר איתה, לסרב אפילו לאכול. לעיתים ילד יגיע לבית אביו אבל יטיח בו האשמות קשות וידבר אליו שלא בכבוד ובביקורת בוטה.

רבים הסימנים לתחילתו של ניכור. צריך להיות ערניים לשינוי שחל ביחסו של הילד להורה, בהתנהלות הקשר אשר קדם לסכסוך הגירושין. לא כל שינוי מקורו בניכור הורי. יש לתת את הדעת כי ילדים חווים את הגירושין של ההורים ולכל ילד יש את התגובות שלו בהתאם לגילו, אופיו והתפתחותו.

הכי חשוב, להיות קשובים.

איך נוצר ניכור הורי ? תלוי את מי שואלים. אם נשאל את ההורה המנוכר הוא ישיב כי ההורה השני השפיע על הילד באופן  שגרם לעוינות הילד כלפיו. אם נשאל את ההורה הלא מנוכר הוא ירים גבה לא יסכים לקחת אחריות כל שהיא למצב מערכת היחסים של הילד וההורה המנוכר.

והאמת היא שאין לדעת. לעיתים ילדים תופסים צד עוד בתקופת קדם הגירושין ומערכת היחסים בינם לבין ההורה המנוכר לא מטופחת ולא מפותחת כאשר הגירושין מהווים קש ששובר את גב הגמל ומשם לנתק הדרך קצרה ואף צפויה.

לעיתים יש להורה השני יד ורגל ואף יותר בדבר, עד כדי כך שאפשר להצביע עליו כגורם לניכור. פעמים שההורה נתפס כחלש, כקורבן, הילד יזדהה עמו וירצה להגן עליו מההורה הפוגע וזו קרקע פורייה לניכור כלפי ההורה המצטייר בעיני הילד כחזק ופוגעני. הילד ייקח צד ויהיה נאמן לו בכך שינתק את הקשר עם הצד הפוגע.

ספק אם התנהלות הורית כזו, הצטיירות כחלש, כקורבן היא מודעת ונעשית כמניפולציה על נפשו הרכה של הילד או שאינה מודעת כלל אך תוצאותיה קשות.

מה לעשות כאשר נמצאים במצב של ניכור הורי וסירוב קשר ?

רצוי כמה שיותר מוקדם וטרם המצב מתקבע לפנות לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הרבני בתביעה לחידוש קשר.

לבית המשפט למשפחה וגם לבית הדין הרבני הסמכות למנות מומחים (פקידת סעד או מכון מקצועי) אשר יבחנו את המצב הקיים וימליצו על הליך טיפולי לחידוש הקשר בין הילד לבין ההורה המנוכר. 

ככל ויימצא כי ההורה השני הוא הגורם המשפיע על הילד יורו על השתתפותו בהליך הטיפולי לחידוש הקשר בין הילד וההורה המנוכר.

במסגרת אבחון המצב הקיים וההמלצות לטיפול יעמדו המומחים גם על רמת האחריות של כל אחד מההורים למצב שנוצר.

ככל והמצב לא ישתפר יש סמכות לבית המשפט למשפחה כמו גם לבית הדין הרבני להשית על ההורה המנכר קנס על מנת לאלץ אותו לשתף פעולה או אפילו להורות על העברת הילד למשמורת חוץ ביתית על מנת לנטרל את השפעתו על הילד. 

במקרים בהם הניכור הוא כלפי האב אז סנקציה נוספת אשר יכולים להשית על האם ועל הילד בניסיון לגייס את שיתוף הפעולה לחידוש הקשר הוא ביטול דמי המזונות. זאת במטרה להסביר כי יש לאב חובות (תשלום מזונות) לצד זכויות – קשר מכבד עם הילד.

אין ספק כי מדובר על תופעה קשה ואשר קשה מאוד לפתור אותה.

חשוב לציין כי ניכור הורי זו עוולה נזיקית בגינה זכאים לפיצוי כספי. יחד עם זאת, להוכיח כי הניכור ההורי הינו באשמת ובאחריות ההורה השני – סבוכה לא פחות.

pexels-karolina-grabowska-7876050

גירושין

גירושין

גירושין זו מילה טעונה הטומנת בחובה גם רגשות מעורבים וגם פחד מהבלתי ידוע וצפוי. בכל זאת, לא הכל בשליטתנו. יש מקרים בהם אחד מבני הזוג לא בשל ואף אינו מעוניין בגירושין לעומת הצד השני אשר פתח בהליכים וכוונתו ברורה וחד משמעית.

במשרד אני פוגשת את המתגרשים בתחילת דרכם. 

מהוססים, חוששים, כועסים, פגועים ואפילו אבודים.

האינטרנט מוצף במידע. הרשתות החברתיות מוצפות בסיסמאות. הקבוצות הסגורות של "א' זה אבא" או "אמא יש רק אחת" בהם יש "ניצולי גירושין" המוכים בפוסט טראומה מההליך של עצמם ובעצם השתייכותם לקבוצה כזו או אחרת הם מוצאים כר פוריה למצוקתם.

הטיפ הראשון שאני נותנת ללקוחות שלי הוא: להתנתק מהרשת! מהסיבה הפשוטה ביותר: לשמור על שפיות, להישאר ממוקדים במטרות שאנחנו מציבים יחד במשרד, להימנע מרעשי רקע.

אז מה זה בעצם גירושין ?

אם נמשיל את הנישואין לעסק אז הגירושין הוא הליך של פשיטת רגל.

ההבדל המשמעותי ביותר בין פשיטת רגל לבין גירושין הוא הנפשות הפועלות.

להבדיל מהליך של פשיטת רגל, שבו יש נכסים כאלה ואחרים בין אם הם שווים יותר ובין אם הם שווים פחות הם עדיין דומם. בגירושין יש לנו את עצמנו, החיים שלנו ואת הילדים היקרים לנו ואיכות החיים שלהם.

לכן, חשוב להוביל את הליך הגירושין באחריות ובתבונה. לא לשבור את הכלים. למרות הכעסים והתסכול, לשמור על היגיון וראייה לטווח ארוך.

להליך הגירושין כמה סוגיות אשר מתחלקות לשני סוגים: 

הסוגיות שבין בני הזוג (ללא קשר לילדים): הגדרת הרכוש המשותף, חלוקתו, סידור גט, בחינת סוגיית הכתובה. 

הסוגיות שבין בני הזוג כהורים לילדים משותפים: חלוקת אחריות הורית, זמני שהות של כל אחד מההורים עם הילדים, אחריות כלכלית על הילדים היינו מזונות.

במקרים מיוחדים יש סוגיות נוספות כגון תביעה לביטול הסכם (למשל הסכם ממון) או תביעה נזיקית בגין ניכור הורי למשל או תביעה לפי חוק איסור לשון הרע…. תלוי בעצימות הסכסוך בין בני הזוג ועד כמה המצב מחמיר. 

למריבות אין סוף. החוכמה היא הימנעות מניהול הליכים משפטיים יקרים ומעיבים.

נעמוד על הסוגיות שבין בני הזוג (ללא קשר לילדים) ונתחיל בהגדרת הרכוש המשותף. החוק אומר כי כל מה שצברו בני הזוג בתקופה של הנישואין הינו רכוש משותף אשר במועד הגירושין יחולק בין הצדדים באופן שווה (חצי-חצי). זו ברירת המחדל. כעת נציין בקצרה כמה חריגים ומקרים יוצאי דופן:

חלוקה שאינה שוויונית: כאשר אחד מבני הזוג חווה אלימות קשה אשר בגינה הוא יוצא ממערכת היחסים כאשר מצבו נחות יותר בגין אותה אלימות יש לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הרבני סמכות להורות על חלוקת רכוש באופן שאינו שיוויוני, למשל 60/40 או 30/70.

רכוש שאינו בר איזון: מתנות וירושות אינן נכסים ברי איזון. במילים אחרות, כאשר אחד מבני הזוג מוכיח כי הוא קיבל נכס במתנה בתקופת הנישואין אז הנכס לא יחולק בין בני הזוג במועד הגירושין. כך גם לגביי ירושות. כאשר מי מבני הזוג קיבל ירושה, נכסי הירושה אינם מתחלקים בעת הגירושין. חריג למקרה זה כאשר בן הזוג אשר קיבל ירושה "הכניס" את הירושה למשק הבית המשותף, עשה שיתוף. במקרים בהם בן הזוג שקיבל ירושה "הכניס" את נכסי הירושה למשק הבית, למשל הפקיד לחשבון המשותף את כספי הירושה או שיפץ את הדירה המשותפת מכספי הירושה או רכש רכב משפחתי מכספי הירושה, אז הירושה תיחשב כנכס משותף ובן הזוג היורש לא יורשה להפריד את הירושה בעת הגירושין ולהחזיר את המצב לקדמותו, שהירושה שלו בלבד.

חובות שאינם לצורך משק הבית: לעיתים הנכסים שיש לבני הזוג המתגרש הם נכסים שליליים, חובות והתחייבויות. במקרים כאלה יש לבחון האם החובות נוצרו בגין הוצאות משותפות למשק הבית. פעמים כאשר החובות וההתחייבויות נוצרו על ידי אחד מבני הזוג ללא ידיעת הצד השני וללא הסכמתו המפורשת כמו גם הכספים היו לטובת עסק או הוצאה שאינה קשורה למשק הבית, החוב יושת על מי שלקח אותו ולא ניתן יהיה להשית על בן הזוג את החוב כחוב משותף. יש פעמים שהוצאות בן הזוג אינן לטובת משק הבית המשותף כמו למשל: הלוואות לצריכת סמים או הימורים אלה חובות שלא יושתו על בני הזוג במשותף.

לאחר הגדרת הרכוש המשותף ככל ואין חריג המצדיק חלוקה שונה, חלוקת הרכוש תהיה שוויונית, חצי-חצי.

הסמכות לדון בסוגיית הרכוש המשותף וחלוקתו נתונה לבתי הדין הרבנים ולבתי המשפט לענייני משפחה. כדאי להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום כדי לגבש אסטרטגיה ולבחור את הערכאה המתאימה למקרה הספציפי שלכם. אין אוטומט! כל מקרה נבחן על פי הסוגיות העולות ממנו ולכן חשוב להיוועץ ולגבש אסטרטגיה מתאימה ולהחליט לאיזו ערכאה לגשת.

סידור הגט וסוגיית הכתובה: סידור גט הינו טקס אשר בסמכות בתי הדין הרבניים בלבד. גם סוגיית הכתובה נתונה לסמכות בלעדית של בתי הדין הרבניים. יש פעמים שהאישה עומדת על זכותה לקבל את כתובתה ואז יש לבחון אם יש מקום לשלול ממנה את זכותה לכתובה למשל אם היא בגדה או אם אין לה עילת גירושין והיא רוצה להתגרש ללא עילה. יש מקרים שהאישה מוותרת על כתובתה ומתייתר הליך ההוכחות לזכאותה או לשלילת זכאותה לכתובה. להרחבה בנושא הכתובה.

כעת נעמוד על הסוגיות שבין בני הזוג כהורים לילדים משותפים ונתחיל מחלוקת האחריות ההורית כפי שבאה לידי ביטוי בחלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים.

ראשית נציין שסוגייה זו הינה בסמכות מקבילה זאת אומרת בסמכות של בתי המשפט לענייני משפחה כמו גם בסמכות בתי הדין הרבניים.

האחריות ההורית, זמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים ישפיע באופן משמעותי על האחריות הכלכלית של כל אחד מההורים על הילדים ובמילים אחרות ישפיע על גובה חיוב האב במזונות הילדים.

תשאלו למה האב משלם מזונות ? והתשובה הלא מדויקת היא כי חובת האב לזון את ילדיו על פי הדין האישי במדינה ישראל, במקרה של יהודים. 

תקשו ותפנו לפסיקת בית המשפט העליון על פיה חובת ההורים לפרנסת ילדים מעל גיל 6 שנים היא שוויונית. וגם כאן ניתן יהיה לומר שמדובר על מקרים בהם הכנסת ההורים שווה, כוחם הכלכלי זהה, חלוקת זמני השהות של ההורים שווה ומקרים כאלה הם בודדים בישראל נוכח פערי ההכנסות בין גברים לנשים במדינה.

לרוב, גם בית המשפט למשפחה וגם בית הדין הרבני ייבחנו את כוחם הכלכלי של כל אחד מההורים, את הכנסתם כמו גם את זמני השהות שלהם עם הילד וצרכי הילד ולבסוף ישיתו על האב סכום הנע בין 1,200 ₪ ל – 500 ₪ בחודש בגין מזונות. ככל ויש יותר ילדים הסכום עבור כל ילד יקטן על פי הגישה של נר לאחד נר לרבים.

יש פעמים שלקוחות מבקשים ממני לדעת מה גובה דמי המזונות שייפסקו. לעיתים אב רוצה לתכנן את צעדיו הכלכליים וחשוב לו לקבל תמונת מצב אותנטית. לעיתים מדובר על אישה שרוצה להבין מה הכנסתה החודשית הצפויה כדי לתכנן את משק הבית החדש שלה. 

מהפסיקה הענפה בתחום ניתן לדעת בוודאות דבר אחד, אין לדעת. 

הניסיון מלמד שאין דין. יש דיין. כל שופט בבית משפט למשפחה או כל הרכב בבית הדין הרבני פוסק מזונות על פי צו מצפונו האישי והשקפתו  האישית. למרות הניסיון לעשות סדר בתחום זה, עדיין רב הבלתי נודע ובלתי צפוי על הוודאות המשפטית.

העובדה שיש סמכות מקבילה לבתי המשפט למשפחה ולבתי הדין הרבניים בנושא זה, כדאי וחשוב להתייעץ עם עורך דין בקיא ומנוסה בתחום, כדי לגבש אסטרטגיה ברורה טרם פניה לערכאה משפטית.

people-g6da57b630_1920

מזונות

מזונות

מזונות ילדים הינו נושא טעון ומורכב ועליו יש מחלוקות רבות. 

יש להזכיר את הדין האישי החל בישראל. על פי הדין האישי החל על יהודים, חובת פרנסת הילדים מושתת על האב ומכאן החיוב של האב במזונות ילדים.

"עלות ילד" אינה עניין של מה בכך, יש המון משתנים למשוואה זו ולא כולם ידועים או ניתנים לכימות מראש וזו אחת הסיבות לפערים שיש בנושא.

גם בתי המשפט ובתי הדין הרבניים חלוקים בנושא גובה המזונות לילד ולכן הפסיקות מגוונות.

בשנת  2017 נפל דבר בישראל. בית המשפט העליון קבע שיש להורים אחריות כלכלית שווה ועליהם לפרנס יחד את ילדיהם החל מגיל 6 שנים.

מאז בתי המשפט למשפחה מפרשים את ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון ומיישמים אותה כל אחד כהבנתו וגישתו ומכאן הפערים…

לאחר הפסיקה של בית המשפט העליון אבות גרושים הגישו תביעות להפחתת דמי המזונות בהתאם לפסיקה החדשה.

היו בתי משפט שקיבלו את התביעות כי ראו את פסיקת בית המשפט העליון כשינוי נסיבות המצדיק דיון מחודש בסוגיית גובה המזונות לעומת בתי משפט שלא ראו את הפסיקה כשינוי מהותי המצדיק דיון מחודש בסוגיית המזונות.

חוסר האחידות בנושא הביאה את בית המשפט עליון לדון בשאלה: האם הפסיקה החדשה מהווה שינוי נסיבות בפני עצמו המצדיק דיון מחודש בגובה המזונות. במילים אחרות האם לפסיקה החדשה של בית המשפט העליון יש תחולה רטרואקטיבית. 

בשנת 2021 קבע בית המשפט העליון כי הפסיקה החדשה אינה מהווה עילה לפתיחה מחודשת של סוגיית המזונות ויש להיצמד להלכה על פיה יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי כדי לפתוח את הדיון בעניין הסכם גירושין או פסק דין לגירושין.

מכאן רואים כי למרות הפסיקה של בית המשפט העליון בנושא מורכב זה, מזונות ילדים כמה ולמה, הדרך לכימות צרכיו של ילד והשתת צרכיו על מי מההורים היא מלאכה מורכבת.

בכל אופן, נעמוד על הקווים המנחים את הערכאות כאשר לפניהם סוגיית גובה דמי המזונות:

נתחיל בנקודת הפתיחה:

בתי המשפט העמידו את הוצאותיו החודשיות של ילד בישראל על סך של 1,300 ₪. סכום זה הינו סכום שאין צורך להוכיח אותו. יש פסיקות המעמידות של הוצאותיו החודשיות של ילד על סך של 1,600 ₪. 

בכל אופן הסכום שאינו שנוי במחלוקת ואינו נדרש להוכחה נע בין 1,200 ₪ ל – 1,600 ₪.

יש ילדים אשר הוצאותיהם גבוהות מהסכום האמור לעיל. במקרה שצרכיו של ילד גבוהים מהמקובל יש להוכיח את צרכיו כמו כל תביעה כספית הנדרשת להוכחה.

נקודה נוספת הנלקחת בחשבון בבוא הערכאה לקבוע את גובה דמי המזונות והיא: זמני שהות של כל אחד מההורים עם הילד. כאשר ההורים חולקים את זמני השהות באופן שווה, האב משלם באופן ישיר את הוצאות הילד כאשר הוא שוהה עמו ולכן יש להפחית את הסכום שהאב צריך להעביר לידי האם לצורך הוצאותיו של הילד.

נקודה חשובה נוספת הנלקחת בחשבון בבוא הערכאה השיפוטית להשית על מי מההורים תשלום של דמי מזונות והיא כוחם הכלכלי של כל אחד מההורים. 

יש לשים לב כאשר יש פערי השתכרות בין ההורים (על פי רוב האב מרוויח יותר מהאם) גם אם זמני השהות שווים סביר להניח שהאב יחויב להעביר דמי מזונות עבור הילד כאשר הילד שוהה אצל האם.

בישראל פערי ההשתכרות לעיתים גבוהים ולכן יש מקום לאזן את החבות בהוצאות הילד בין ההורים בהתאם.

נדירים המקרים בהם הושתו מזונות על האם כאשר הילד היה אצל אביו רוב הזמן. במילים אחרות, היו מקרים בודדים אשר השיתו על האם חובת תשלום מזונות לידי האב המטפל בילד.

נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת והיא סוגיית מספר הילדים במשפחה. כמובן שאם יש 5 ילדים במשפחה אין זה נכון להשית על האב את מכפלת הסכום 1,300 ₪ כי כך עלול להיווצר מצב שלאב לא יישאר די לצרכיו הבסיסיים. 

גישתם של כל הערכאות המשפטיות הינה שיש לתת את הדעת שלאב יישאר די לפרנסתו לאחר תשלום דמי מזונות. 

ניתן לסכם כי בבוא הערכאה השיפוטית לקבוע דמי מזונות ילד/ים יש כמה וכמה משתנים שיש לקחת בחשבון ולתת עליהם את הדעת. 

כאמור, בית המשפט העליון קבע כי כאשר ההורים חולקים את זמני השהות עם הילד באופן שווה והכנסתם זהה אין צורך להעביר דמי מזונות עבור הילד. 

גם במקרה זה, כאשר אין חיוב במזונות חודשיים שוטפים, יש הוצאות ילד אשר אינן תלויות שהות אותן ההורים יחלקו בחלקים שווים.

אז מצאנו שהתשובה לשאלה: מה יהיה גובה דמי המזונות שייפסקו על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני ? 

תלוי !

Angry businesswoman arguing with businessman about paperwork failure at workplace, executives having conflict over responsibility for bad work results, partners disputing about contract during meeting

יישוב סכסוך מה זה ? לאן ? כמה ? ולמה?

מאמרים

יישוב סכסוך מה זה ? לאן ? כמה ? ולמה?

כאשר אחד מבני הזוג רוצה להגיש תביעה בנושא משפחה למשל: גירושין, משמורת ילדים, מזונות וכו'…. לפני הגשת תביעה חייבים לפתוח בהליך שנקרא: "בקשה ליישוב סכסוך".

את הבקשה לישוב סכסוך ניתן להגיש בבתי המשפט לענייני משפחה או בבתי הדין הרבניים. (לא משנה איפה כי זה לא קונה סמכות)

אגרה עבור הגשת הבקשה הינה בסך 100 ₪  

לאחר הגשת הבקשה, מזכירות בית המשפט או בית הדין הרבני פותחת תיק שנקרא "ישוב סכסוך" ונקבעת פגישה ביחידת הסיוע של בית המשפט או בית הדין הרבני לצדדים. 

אם הבקשה הוגשה בבית המשפט לענייני משפחה אז הזמנה לפגישת מהו"ת תישלח ע"י מגיש הבקשה.

אם הבקשה הוגשה בבית הדין הרבני אז הזמנה לפגישת מהו"ת תישלח ע"י מזכירות בית הדין הרבני.

מומלץ לשלוח את ההזמנה לצד השני באמצעות וואצאפ על מנת לוודא שהצד השני קיבל את ההודעה על הפגישה.

ביחידת הסיוע הצדדים יפגשו עם עובדת סוציאלית על מנת לבחון אפשרות ליישב את המחלוקות ביניהם מבלי לנהל הליך משפטי, שזה מעולה!  ולשם כך חוקק החוק !

הפגישה הראשונה נקראת "מהו"ת" (מפגש הכירות ותאום) אליה מוזמנים הצדדים בלבד!  אסור להגיע עם עו"ד (כדי שלא יפריעו ( אבל לפגישות המשך מותר.

רצוי להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום המשפחה לקראת פגישת המהו"ת על מנת לקבל הנחיה נכונה ועצה טובה כיצד למנף את ההזדמנות של הפגישה ולהגיע להסכמות באמצעות שיתוף פעולה וברוח טובה. ובכך להימנע מהליכים משפטיים כואבים ויקרים.

כל זמן שמתנהלות פגישות ביחידת הסיוע אין אפשרות לאף אחד מהצדדים להגיש תביעות או בקשות לבית משפט או לבית הדין הרבני. בתקופה זו יש עיכוב הליכים (חוץ ממקרים דחופים המוגדרים בחוק).

במקרים בהם הפגישות ביחידת הסיוע לא צלחו או שאחד הצדדים לא הגיע לפגישה,  העניין ידווח לבית המשפט או לבית הדין הרבני ועל פי החלטה שיפוטית, התיק "ישוב סכסוך" ייסגר.

מיום סגירת התיק "ישוב סכסוך", יש זכות קדימה למי שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך, לפנות לבית המשפט או לבית הדין הרבני ולהגיש תביעה תוך 15 יום.

אם במהלך 15 יום לא הוגשה תביעה מטעם מי שהגיש בקשה לישוב סכסוך, אז אבדה לו זכות הקדימה והצד השני יכול להגיש תביעה לאן שיבחר, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. (לא משנה איפה נפתח תיק הישוב סכסוך!)

לכן, חשוב מאוד להיות מוכנים עם אסטרטגיה ברורה היכן להגיש תביעות כי לעיתים זה קריטי לתוצאות ההליך. 

 

לדוגמא:

יוסי פנה בבקשה לישוב סכסוך למזכירות בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. המזכירות פתחה תיק לישוב סכסוך ונקבע מועד לפגישת מהו"ת ראשונה ביחידת הסיוע של בית המשפט.

צילה, אשתו של יוסי, לא הגיעה לפגישה למרות שיוסי שלח לה את ההזמנה שקיבל עבורה בפתיחת התיק בוואצאפ והיא ראתה את ההזמנה. 

יחידת הסיוע הודיעה לבית המשפט כי צילה לא הגיעה.

כבוד השופט סגר את התיק וחייב את צילה בהוצאות בסך 250 ₪.

יש ליוסי 15 יום של זכות קדימה להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון או לבית הדין הרבני (תלוי איפה כדאי לו מבחינה אסטרטגית ועל כך כדאי לו להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום של דיני המשפחה).